בני האדם מתקלחים מדי יום על-מנת לשמור על ניקיון ואיזון גופם, ועל-מנת למנוע מחלות. בדומה לתהליך ההתנקות הזה, תהליך הטיהור האנרגטי נועד על-מנת לשמור על איזון פנימי, ועל-מנת למנוע את השפעתן של אנרגיות שליליות. 

תהליך הטיהור האנרגטי אינו מופנה רק כלפי הנשמה. מכשף עשוי להשתמש בטיהור על-מנת לנקות את כלי הטקס שלו מאנרגיות קודמות, את השטח בו הוא עומד להטיל מעגל. הטיהור מטרתו להביא למצב של נייטרליות וניקיון מלא, ללא השפעות מאירועים קודמים.

טיהור אנרגטי הנעשה על-מנת לטהר חפצים הוא קל יותר, ולכן נפנה אליו קודם. המטרה בטיהור חפצים היא להביא אותם למצב שבו אין עליהם השפעה קודמת, ולכן כל פעולה שתבוצע איתם תהיה כמה שיותר אפקטיבית ונקייה מהשפעות. טיהור חפצים נעשה לרוב על-ידי גורמים טבעיים, שיש בהם אנרגיה מתחדשת, הדרושה על-מנת "לשטוף" מהחפץ את האנרגיות הקודמות שלו.

 

 

להלן כמה רעיונות לטיהור חפצים ואיזורים:

 

עשן מרווה:

 

העשן מתקשר ליסודות האש והאוויר. יסוד האוויר מקושר לאינטלקטואל, לשכל, למחשבה, ואילו יסוד האש נתפס כמכלה, משמיד עד תום. השילוב של שני אלה עושה את השימוש בעשן ליעיל במיוחד, מצד אחד הוא מכלה ומשמיד את האנרגיות הקודמות, ומצד שני מטעין את החפץ באנרגיות חיוביות. 

המרווה כשלעצמה היא צמח שתמיד נתפס כמטהר ומנקה, בעיקר בגלל המוניטין שיצא לה כעשב מרפא. פתגם עתיק אומר: "איך יזקין אדם אם מרווה צומחת בגינתו?" 

(לעוד פרטים על מרווה ניתן לפנות למאמר על צמחי מרפא: קישור) 

שיטת הטיהור בעזרת המרווה היא יעילה במיוחד עבור טיהור הבית וטיהור חפצים. 

לוקחים עלי מרווה מיובשים (חובה שיהיו מיובשים, אחרת לא יישרפו היטב), ומניחים אותם על כלי חסין אש. מבעירים את המרווה, ומחכים שהעשן יתחזק מעט. אם בוחרים לטהר חפץ בעזרת עשן המרווה, פשוט מעבירים את החפץ בעשן, ובעזרת דימיון מודרך רואים את העשן מנקה את החפץ. אם בוחרים לטהר את הבית בעזרת העשן, הולכים ברחבי הבית עם הכלי ביד, ובכל חדר עוצרים ונותנים לעשן להתפזר. מדמיינים כיצד העשן מנקה את סביבת החדר ומשאיר אותה מטוהרת ונקייה.

 

הערה: ניתן להשיג מרווה מיובשת בתור תבלין לתה או למטבח, מאחר שהמרווה היא תבלין מבוקש מאד.

 

 

הטמנה באדמה:

 

האדמה קשורה ברחם, בשינוי המתרחש הרחק מעיני הכלל. מיתוסים רבים מספרים על יישויות המקושרות לאדמה שבלעו מישהו, שינו אותו בתוכן, הרחק מעיני הכלל, ואז הולידו אותו מחדש. 

בשיטת הטיהור הזו משתמשים בתכונות הרחם והשינוי של האדמה, על-מנת לטהר חפץ, להעבירו שינוי הרחק מעיני הכלל. 

חשוב לברר, לפני שמבצעים את התהליך, שהחפץ העומד להיות מטוהר אכן עמיד בפני אדמה. ידוע כי קריסטלים עשויים להיסדק, ומתכות מסוימות עשויות להחליד, אם אינם עמידים בפני האדמה. 

התהליך עצמו פשוט, בוחרים חלקת אדמה טרייה, מומלץ אחת כזו שהפכו קלות, חופרים בה בור ומניחים בה את החפץ המיועד לטיהור. משאירים את החפץ טמון באדמה ללילה, על-מנת שיעבור את תהליך השינוי שהאדמה נותנת, וכעבור יום מוציאים אותו מהאדמה כשהוא מטוהר ומוכן להטענה. 

הערה: ישנם מקרים בהם אדמה באיזור מסוימם רוויה במינרלים המסכנים חומרים מסוימים. שוב, חשוב להיות בטוחים במאה אחוזים כי אין סכנה לחפץ מבחינה פיסית לפני שמטמינים אותו באדמה.

 

 

השרייה במים:

 

שיטת הטיהור הזו משלבת טיהור והטענה, ונעזרת בשני גורמים- המים והירח. בטבע, ידוע כי הירח משפיע על תהליך הגאות והשפל של המים, ומכאן הקשר המיסטי ביניהם. המים הוא יסוד רגשי ולעיתים גם דינמי. בחיי היום-יום המים הם הגורם המנקה והמטהר בחיינו הפיסיים. אנחנו משתמשים במים על מנת לנקות את גופנו ואת הסביבה שלנו. 

הירח הוא גורם מוכר מאד במאגיה. האנרגיות שהוא מספק הן חזקות מאד, ומכשפים רבים מתכננים את הטקס שלהם לפי מצב הירח. 

(למידע נוסף ניתן לפנות למאמר על הירח [בקרוב]) 

בשיטת הטיהור וההטענה הזו משתמשים באנרגיה המטהרת והרגשית של המים ובאנרגיות החיוביות של הירח. 

בוחרים את הלילה שבו הירח נמצא במצב המתאים ביותר (אם רוצים אנרגיות חזקות, אז מומלץ לחכות לליל ירח מלא, אם רוצים אנרגיות של התחדשות וחיוביות, מומלץ לחכות לליל ירח חדש וכן הלאה). לקראת שקיעת השמש לוקחים קערה שגדולה מספיק כדי להכיל את החפץ, וממלאים אותה במים ממקור טבעי (גשם, מעיין, נחל וכן הלאה), אם אין מקור טבעי ניתן להשתמש במים מהברז, אבל לא מומלץ לעשות זאת. אפשר גם להשתמש במים מינרליים מבקבוק. ניתן להוסיף למים צמחים מטהרים על-מנת להעצים את התהליך. מכניסים את החפץ למים ומוציאים את הקערה החוצה. משאירים את הקערה תחת הירח ללילה אחד, בו אנרגיות המים והירח משפיעות ומטהרות את החפץ, ולמחרת ניתן להוציא את החפץ ולעשות בו שימוש.

 

 

מלח מים:

 

שיטת הטיהור הזאתי משתמשת במלח, מים, וקערה- כלומר, ביסודות המים והאדמה. השיטה הזו יעילה במיוחד לטיהור שטח עבור מעגל או הבית. לרוב תהליך הטיהור מלווה במנטרה מסוימת, כגון: "בעזרת מלח ומים, השטח\המעגל הזה מטוהר". 

התהליך פשוט למדי- לוקחים קערה, שופכים אליה מים, ומערבבים אותם במלח. לאחר מכן, הולכים באיזור השטח שרוצים לטהר, טובלים את האצבעות במים ומתיזים אותה לכיוון הרצפה תוך כדי אמירת המנטרה. מדמיינים את הטיפות מתפשטות ומטהרות את האיזור ואת האנרגיות השליליות נמחקות עד שהאיזור מטוהר ונקי מהשפעות.

 

דרך אחרת להשתמש בשיטת טיהור זו דומה להשרייה במים. חשוב לוודא שהעצם אותו מטהרים (כמו קריסטל) עמיד למלח ולא יינזק פיסית כתוצאה מההשרייה. 

לוקחים מים ממקור טבעי, שופכים אותם לקערה, ומערבבים אותם עם מלח. בקערה מניחים את העצם לטיהור, ומשאירים אותו שם לתקופה של יממה.

 

 

מטאטא:

 

הקלישאה כאן מוכחת כנכונה בחלקה. ניתן להשתמש במטאטא כאמצעי טיהור פשוט למדי. התהליך דורש רק שימוש בדימיון מודרך, ובמטאטא. עומדים במרכז האיזור שרוצים לטהר, ומטאטאים לכיוון מזרח, או לכיוון הדרום (כיוון מזרח מקושר עם יסוד האוויר, השכלי, ואילו הדרום מקושר עם יסוד האש, המכלה). מדמיינים שהאנרגיות השליליות נסחפות עם הטאטוא, ונעלמות. אם מרגישים שהתהליך לא הספיק, ניתן לחזור עליו.

 

 

ולהלן כמה שיטות להיטהרות אישית:

 

ההיטהרות האישית מטרתה לאזן את הנשמה ולהגיע למעין מצב של שקט, של ניתוק מסוים מחיי היום-יום. ההיטהרות יכולה להיות שימושית מאד לפני טקס, מאחר והיא מכניסה את המכשף להלך הנכון לקראת ביצוע הטקס, והיא יכולה גם להיות שימושים בחיי היום-יום, לרגיעה, להתנתקות ולמציאת שלווה ורוגע.

 

 

אמבטיה:

 

כפי שאנחנו שוטפים את הגוף שלנו כך גם האמבטיה יעילה מאד בהשפעתה הרוחנית עלינו. לוקחים שמנים ומלחים אהובים, ומערבבים אותם במים חמימים. נכנסים למים, מרגישים את החום שלהם, שופכים מים על הגוף, מריחים את הריח של המלחים והשמנים, ונרגעים. אם האמבטיה היא לפני טקס, ניתן לבצע מדיטציה בתוך המים תוך התרכזות במטרת הטקס ובמהלך הטקס עצמו. אם האמבטיה היא לטיהור, ניתן פשוט להמשיך לשכב במים עד שנרגעים ומרגישים כי כל האנרגיות השליליות נשטפו ושאת מקומן תפסו אנרגיות חיוביות וחדשות.

 

 

ריצה:

 

כפי שחוסר פעולה יכול להרגיע את הגוף, כך גם פעולה אינטנסיבית יכולה להביא לתוצאות בתחום הרוחני. הריצה גם מומלצת יותר לכאלה שמתקשים להירגע ולשבת במקום אחד במשך זמן ממושך. מומלץ למצוא מקום שבו ניתן לרוץ בשקט, בריחוק מהכביש, מהעיר ומאנשים אחרים. גם מומלץ לרוץ בתוך נוף משתנה, ולא, לדוגמא, על הליכון בחדר כושר. מומלץ לבחור נקודת יעד, או מספר דקות, שיקבעו מתי להפסיק. מתחילים לרוץ לאט, בשקט, מנסים להתבונן בסביבה. לאחר שמתרגלים לקצב, ניתן להתחיל לעבור מהתבוננות כלפי חוץ, להתבוננות כלפי פנים. תוך כדי ריצה ניתן לחשוב על דברים שמציקים, מעסיקים ולא נותנים לנפש. מרגישים כיצד כל מחשבה מציקה נופלת ונשארת מאחורה כאשר ממשיכים לרוץ. כאילו הריצה מסלקת אותה ומשאירה אותה מאחור. כאשר רואים את נקודת היעד או מתקרבים לסוף זמן הריצה, אפשר להגביר מעט את הקצב. ההרגשה היא לרוב מאד הזויה, מאחר שהרגליים, שהתרגלו לקצב האיטי, לא מעבירות את ההרגשה הנכונה של הקצב המהיר. זו גם הרגשה מאד ממכרת במקרים רבים. 

לאחר שמסיימים את הריצה, מומלץ לשתות הרבה ולהמשיך ללכת עד שהנשימה מסתדרת. ההרגשה אחרי הריצה תהיה של מעין שקט נפשי שבא אחרי מאמץ ממושך.

 

הערה לסיום:

 

ישנם תרגילים רבים שעוזרים לטהר את הנפש, לא הכנסתי אותם משום שמקומם עם נושאים אחרים. תרגילים כגון מדיטציה, טיהור צ'אקרות, טיהור הילה וכן הלאה, יופיעו במאמרים הייחודיים להם, ושם יש לחפשם.